דבר תורה יתרו

אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי. (שמות י"ט:ד)
כנשר הנושא גוזליו על כנפיו, שכל שאר העופות נותנים את בניהם בין רגליהם, לפי שמתייראין מעוף אחר שפורח על גביהם, אבל הנשר הזה אינו מתיירא אלא מן האדם, שמא יזרוק בו חץ, לפי שאין עוף אחר פורח על גביו, לכך נותנן על כנפיו, אומר מוטב יכנס החץ בי, ולא בבני. אף אני עשיתי כן, "ויסע מלאך האלהים" וגו' [שמות י"ד:י"ט] "ויבא בין מחנה מצרים" וגו' [שם שם:כ], והיו מצרים זורקים חצים ואבני בליסטראות והענן מקבלם: (רש"י, על פי לקח טוב)
רש"י מביא את דרשת לקח טוב באשר למשמעות "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים," היינו שכמו שהנשר מגן בגופו על גוזליו, כך, הקב"ה הגן על עם ישראל באמצעות ענני הכבוד.
תרגום יונתן בן עוזיאל משלב דברי אגדה, וכך מתרגם
אַתּוּן חֲמִיתוּן מַה דִּי עֲבָדִית לְמִצְרָאֵי וּטְעָנִית יַתְכוֹן עַל עֲנָנִין הֵי כְּעַל גַּדְפֵי נִשְׁרִין מִן פִּילוּסִין וְאוֹבֵילִית יַתְכוֹן לְאַתַר בֵּית מוּקְדָּשָׁא לְמֶעֱבַד תַּמָּן פִּסְחָא וּבְהַהוּא לֵילְיָא אֲתֵיבִית יַתְכוֹן לְפִילוּסִין וּמִתַּמָּן קְרִיבִית יַתְכוֹן לְאוּלְפַן אוֹרַיְיתִי:
ובתרגום לעברית של כתר יונתן:
אתם ראיתם מה אשר עשׂיתי למִצרים ונשׂאתי אתכם על עננים כמו על כנפי נשרים מִן רעמסס והובלתי אתכם למקום בית המִקדשׁ לעשׂות שם פסח ובההוא לילה השבתי אתכם לרעמסס ומִשׁם קרבתי אתכם לִלמוד תורתי:

היינו, לפני שהקב"ה הוציאנו ממצרים הוא יתברך הביאנו למקום בית המקדש כדי להקריב שם את קרבן הפסח, ולאחר הקרבת הפסח, ה' החזירנו למצרים, משם הוציאנו וקרבתנו ללמוד את תורתו.

הרב שמואל פייבוש הכהן (1620 - 1700) מסביר את דברי האגדה שהביא תרגום יונתן: היות ו"אוירא דארץ ישראל מחכים" [בבלי, בבא בתרא קנ"ח:], "אין ללמוד סודי תורה כי אם מי שהיה באוירא דארץ ישראל" – ולכן מחויב היה שדור המדבר, דור מקבלי התורה, יגיע לארץ ישראל - ולוּ רק באופן זמני – כדי להיות מוכשר לקבל את התורה.
נוכל להוסיף שלפי מדרשו של רבי יונתן בן עוזיאל, ה' הביא את עמו דווקא למקום בית המקדש כדי להכשירם לקבל את התורה. היעד הזה משמעותי מאד, היות ו"מציון תצא תורה," [ישעיהו ב:ג; מיכה ד:ב] ולכן, כדי להכין את העם הנבחר לקבל את התורה, ה' יתברך הביא את העם למקום ממנו יוצאת תורה לכל העולם. (דוד מגנצא)

שבת שלום!
ועד בית הכנסת